מתי בפעם האחרונה שאלתם את עצמכם: מה אעשה אם תיק ההשקעות שלי ירד ב-50%?יש שאלה שכל משקיע בשוק ההון צריך לשאול את עצמו מדי פעם:

לא ב־5%.
לא ב־10%.
אפילו לא ב־20%.

50%.

למשקיעים צעירים שנכנסו לשוק בשנים שבהן הבורסות עלו במשך תקופות ארוכות, ירידה כזאת יכולה להישמע כמעט בלתי אפשרית.

אבל ההיסטוריה של שוק ההון מספרת סיפור אחר.

השוק לא תמיד עולה

בשנים האחרונות התרגלו משקיעים רבים לכך שהשוק חוזר שוב ושוב לשיאים חדשים.

גם כאשר היו ירידות חדות, כמו בתקופת הקורונה ב־2020 או בירידות של 2022, השווקים התאוששו בהמשך.

אבל אסור להסיק מכך שהירידה הבאה תהיה קצרה או מתונה.

ההיסטוריה כוללת תקופות שבהן מדדי מניות מרכזיים איבדו עשרות אחוזים מערכם ונדרשו שנים כדי לחזור לשיא הקודם.

משבר הדוט־קום: כמעט 50% ב־S&P 500

בתחילת שנות ה־2000 התפוצצה בועת חברות האינטרנט והטכנולוגיה.

מדד S&P 500 ירד בכ־49% מהשיא במרץ 2000 ועד השפל באוקטובר 2002. לפי נתוני Charles Schwab, החזרה לשיא הקודם ארכה כ־7 שנים ו־3 חודשים.

אבל במדד נאסד"ק, שהיה חשוף הרבה יותר לחברות הטכנולוגיה, המצב היה קיצוני בהרבה.

ה־Nasdaq Composite איבד כ־78% מהשיא במרץ 2000 ועד השפל באוקטובר 2002.

כלומר, מי שהחזיק השקעה של מיליון שקל שהייתה חשופה במידה רבה למדד הזה, היה יכול לראות בשלב מסוים שווי של כ־220 אלף שקל בלבד.

זו לא תנודה יומית.

זו לא "תיקון".

זו מפולת.

ואז הגיע המשבר של 2008

אם משבר הדוט־קום נראה רחוק, פחות מעשור לאחר מכן הגיע משבר פיננסי גדול עוד יותר.

בין השיא של אוקטובר 2007 לשפל של מרץ 2009, מדד S&P 500 איבד כ־57%. הפדרל ריזרב מתאר את הירידה הזו כחלק מההשפעות הפיננסיות החריגות של המיתון הגדול.

במילים פשוטות:

100 אלף שקל שהיו חשופים באופן מלא למדד היו יכולים להפוך לכ־43 אלף שקל בנקודת השפל.

תיק של מיליון שקל?

כ־430 אלף שקל.

כמובן, תיק השקעות אמיתי אינו בהכרח זהה למדד, והתוצאה תלויה בהרכב התיק, בפיזור, במטבע, באג"ח, במניות ובמועד ההשקעה.

אבל המספר ממחיש את עוצמת הירידה.

ומה קרה אחר כך?

השוק לא נשאר בשפל.

הוא התאושש.

לפי נתוני Schwab, ה־S&P 500 חזר לשיא שקדם למשבר של 2007–2009 במרץ 2013 – כחמש שנים לאחר השיא הקודם.

וזו נקודה חשובה מאוד:

ירידה של 50% אינה דורשת עלייה של 50% כדי לחזור לנקודת ההתחלה.

אם השקעה ירדה מ־100 ל־50, היא איבדה 50%.

כדי לחזור מ־50 ל־100, היא צריכה לעלות ב־100%.

זו בדיוק הסיבה שירידה גדולה יכולה להיות משמעותית מאוד מבחינת המשקיע.

ומה קרה למשקיעים שנכנסו לשוק בשנים הטובות?

כאן נמצאת אחת הבעיות הפסיכולוגיות הגדולות של השקעה בשוק ההון.

קל מאוד להרגיש נוח עם סיכון כאשר השוק עולה.

נניח שמשקיע צעיר התחיל להשקיע בשוק ההון, ראה את התיק עולה במשך כמה שנים והתרגל לראות רווחים.

הוא עלול להסיק:

"אם השוק יורד, אני פשוט אחכה והוא יעלה שוב."

יכול להיות שזה אכן יקרה.

אבל השאלה האמיתית היא:

האם הוא באמת יצליח להמתין כאשר 1,000,000 שקל יהפכו ל־700,000, אחר כך ל־600,000 ואולי אפילו ל־500,000?

קל לומר "אני משקיע לטווח ארוך".

קשה הרבה יותר לעשות זאת כאשר המספר שמופיע באפליקציה קטן בחצי.

ירידה של 20% היא לא תרחיש קיצוני

ירידה של 20% במדד מניות נחשבת בדרך כלל לשוק דובי (Bear Market). לפי Fidelity, שווקים דוביים הופיעו בארה"ב בממוצע בערך אחת לשש שנים לאורך 150 השנים האחרונות.

לפי נתוני Charles Schwab על 50 השנים 1975–2025, הירידה המקסימלית הממוצעת במהלך שנה במדד S&P 500 הייתה כ־15%. ירידה של 20% או יותר התרחשה ב־14 מתוך 50 השנים שנבדקו, וירידה של יותר מ־30% התרחשה בחמש שנים.

כלומר, ירידות אינן אירוע בלתי צפוי בשוק ההון.

הן חלק מהמשחק.

אבל תיק ההשקעות שלכם הוא לא בהכרח S&P 500

חשוב מאוד לא לעשות טעות הפוכה.

אם ה־S&P 500 ירד ב־50%, אין פירוש הדבר שכל תיק השקעות ירד ב־50%.

תיק שמכיל שילוב של מניות, אג"ח ונכסים אחרים עשוי להתנהג אחרת.

לדוגמה, לפי נתוני Schwab, במשבר 2007–2009 הירידה המרבית של S&P 500 הייתה כ־51%, בעוד תיק שהורכב מ־60% מניות S&P 500 ו־40% אג"ח אמריקאי ירד בכ־31%.

זו בדיוק המשמעות של התאמת רמת הסיכון.

לא כל משקיע חייב להיות חשוף ל־100% מניות.

השאלה החשובה היא לא "כמה אני רוצה להרוויח?"

כשבונים תיק השקעות, קל להתמקד בתשואה:

"כמה אני יכול להרוויח?"

אבל כדאי לשאול שאלה נוספת:

"כמה ירידה אני מסוגל לסבול בלי למכור מתוך לחץ?"

אם התשובה היא:

"אני מסוגל לראות ירידה של 10%, אבל ב־25% אני כנראה אמכור",

לא בטוח שתיק שמסוגל לרדת ב־40% או 50% מתאים לאותו משקיע.

גם אם מבחינה תיאורטית הוא מתאים לטווח ההשקעה שלו.

המבחן האמיתי של רמת הסיכון

אפשר לעשות לעצמכם מבחן פשוט.

נניח שיש לכם 1,000,000 שקל בתיק השקעות.

יום אחד אתם פותחים את האפליקציה ורואים:

עכשיו תשאלו את עצמכם:

באיזה שלב הייתי מוכר?

אם התשובה היא 20% או 30%, כדאי לקחת זאת בחשבון כבר כאשר בונים את התיק.

כי רמת הסיכון המתאימה אינה זו שנראית טובה כאשר השוק עולה.

היא זו שאפשר לחיות איתה גם כאשר השוק יורד.

למה משקיע צעיר צריך לחשוב על זה דווקא עכשיו?

למשקיע צעיר יש יתרון משמעותי: זמן.

הוא עשוי להיות מסוגל להשאיר את הכסף מושקע במשך עשרות שנים.

אבל הזמן לבדו אינו מספיק.

צריך גם את היכולת הפסיכולוגית והכלכלית לעבור תקופות של ירידות מבלי להיאלץ למכור את ההשקעה בזמן לא מתאים.

משקיע צעיר שאין לו צורך בכסף בשנים הקרובות יכול להתייחס לירידה באופן שונה ממשקיע בן 65 שצריך להתחיל למשוך כסף מהתיק.

אותו שוק. סיכון שונה עבור שני האנשים.

ומה אם השוק באמת יירד ב־50%?

אף אחד לא יודע מתי תתרחש המפולת הבאה, כמה עמוקה היא תהיה וכמה זמן תימשך.

לכן לא נכון לבנות תוכנית השקעה על בסיס התחזית שנדע לצאת רגע לפני הירידה ולהיכנס שוב רגע לפני העלייה.

במקום זאת, כדאי לבנות מראש תוכנית שמתחשבת גם בתרחיש של ירידות משמעותיות.

זה יכול לכלול:

• התאמת החשיפה למניות ליכולת האישית לקחת סיכון.
• פיזור בין נכסים והשקעות.
• שמירה על כסף נזיל לצרכים קרובים.
• התאמת ההשקעה לטווח הזמן שבו נצטרך את הכסף.
• הימנעות מריכוז גדול מדי בנכס או בענף אחד.
• קביעת תוכנית מראש למצבי ירידות.

מי שלא חווה ירידה גדולה עדיין – צריך לדמיין אותה

משקיע יכול להיות משוכנע שהוא "משקיע לטווח ארוך".

אבל אם הוא מעולם לא ראה תיק של מיליון שקל הופך ל־700 אלף או 600 אלף שקל, הוא עדיין לא באמת יודע כיצד ירגיש כאשר זה יקרה.

וזו בדיוק הסיבה שכדאי לחשוב על השאלה לפני שהירידה מגיעה.

לא בזמן הפאניקה.

השורה התחתונה

שוק ההון אינו עולה בקו ישר.

ההיסטוריה כוללת ירידות של כ־50% ואף יותר במדדי מניות מרכזיים. במשבר הדוט־קום ירד ה־S&P 500 בכ־49%, ובמשבר הפיננסי של 2007–2009 הוא ירד בכ־57%. בנאסד"ק הירידה במשבר הדוט־קום הגיעה לכ־78%.

לכן לפני שבוחרים השקעה, כדאי לא רק לשאול:

"כמה תשואה אני רוצה?"

אלא גם:

"מה אעשה אם התיק שלי ירד ב־50%?"

התשובה לשאלה הזאת יכולה לעזור להבין מהי רמת הסיכון שבאמת מתאימה לכם.

שאלות נפוצות

האם תיק השקעות יכול לרדת ב־50%?

כן. ההיסטוריה של שוקי המניות כוללת תקופות שבהן מדדים מרכזיים ירדו בכ־50% ואף יותר. תיק אישי עשוי לרדת פחות או יותר בהתאם להרכבו.

מתי הייתה ירידה של 50% ב־S&P 500?

במשבר הפיננסי של 2007–2009 ירד ה־S&P 500 בכ־57% מהשיא לשפל. במשבר הדוט־קום הירידה הייתה כ־49%.

האם ירידה של 50% אומרת שההשקעה גרועה?

לא בהכרח. ירידה במחיר אינה אומרת בפני עצמה שההשקעה לא מתאימה לטווח הארוך. עם זאת, ירידה כזאת יכולה להיות משמעותית מאוד, ולכן יש להתאים מראש את רמת הסיכון ליכולת ולמטרת המשקיע.

כמה צריך לעלות תיק שירד ב־50% כדי לחזור לשווי המקורי?

100%. תיק של 1,000,000 שקל שירד ל־500,000 שקל צריך להכפיל את עצמו כדי לחזור ל־1,000,000 שקל.

האם משקיע צעיר צריך להשקיע רק במניות?

לא בהכרח. גם למשקיע צעיר יש צורך להתאים את רמת הסיכון למטרות, לאופק ההשקעה וליכולת שלו להתמודד עם ירידות.

בוחנים את תיק ההשקעות שלכם? אל תחכו למפולת הבאה כדי לגלות מהי רמת הסיכון האמיתית שלכם. בדיקה תקופתית והתאמת נכסים יכולות לחסוך החלטות שגויות ברגעי לחץ

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או תחליף להתאמה אישית. תנאי המוצרים והוראות הדין עשויים להשתנות, ויש לבדוק את התנאים העדכניים של המוצר הרלוונטי לפני קבלת החלטה